Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 57b
הָכָא בְּקַטְלָא עָסְקִינַן, דְּאִשָּׁה חוֹנֶקֶת אֶת עַצְמָהּ — דְּנִיחָא לַהּ שֶׁתֵּרָאֶה כְּבַעֲלַת בָּשָׂר.
Traduction
Here we are dealing with a broad, ornamented strap [katla] hanging around the neck, to which a small bib is attached. A woman does strangle herself with a katla because the strap is broad and tightening it does not cause pain. She tightens it because it pleases her that she will appear fleshy. It was considered beautiful to have flesh protrude from the katla.
Rachi non traduit
בקטלא עסקינן. בגד חשוב לתלות בצוארה כנגד לבה שלא יפול מה שהיא אוכלת על בגדיה ויש לו מקום שנצים כעין שעושים למכנסים ותוחב בו רצועה רחבה ומוללתו סביב הרצועה שהבגד רחב הרבה וקושרת הרצועה סביב צוארה וחונקת עצמה בחוזק כדי שתהא בשרה בולטת ותראה בעלת בשר ומתוך שהרצועה חלקה ורחבה אינה מזיקתה:
Tossefoth non traduit
הכא בקטלא עסקינן. תימה דמשמע דקטלא טעמא משום חציצה וא''כ אמאי תני במתניתין בסיפא בהדי חוטי צמר ברישא הוה ליה למיתנייה ואומר רשב''א דקטלא נמי דבר של נוי הוא ויש לחוש דילמא שליף ומחויא ומיירי מתני' ברפוי דליכא חציצה ולכך אין לאוסרו אלא משום תכשיט אבל ברייתא דהכא איירי במיהדק דליכא למיחש דילמא שלפא שאינה מסירה לפי שלא תראה בעלת בשר וא''ת ומאי דוחקיה לאוקמא ברייתא משום חציצה לוקמא ברפוי ומשום משלפא כמתני' וי''ל דברייתא משמע ליה דטעמא משום חציצה דומיא דרישא דקתני הבנות יוצאות בחוטין שבאזניהם דלא איצטריך דליכא למיחש דילמא שלפא ומחוייא דפשיטא הוא דמאי נוי שייך בחוטין אלא איצטריך לאשמעינן דאין בו חציצה ואינה מסירתן בשעת טבילה וה''נ סיפא טעמא משום חציצה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶן.
Traduction
In the same mishna in tractate Mikvaot, Rabbi Yehuda says: Strings of wool and strands of hair do not interpose and invalidate the immersion because the water reaches through them.
אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּחוּטֵי שֵׂעָר.
Traduction
Rav Yosef said that Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to strands of hair. However, the halakha is not in accordance with his opinion with regard to wool strings.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲלָכָה, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי!
Traduction
Abaye said to him: By saying that the halakha is in accordance with Rav Yehuda, by inference the Rabbis disagree with regard to strands of hair. However, no opinion stating that strands of hair constitute an interposition is cited in the mishna.
Rachi non traduit
מכלל דפליגי. בתמיה והא ת''ק לא איירי בשערה שמע מינה בשער מודה דלא מיהדק על גבי שער:
וְכִי תֵּימָא, אִי לָאו דְּשָׁמְעֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא דְּאַיְּירִי בְּחוּטֵי שֵׂעָר, אִיהוּ נָמֵי לָא הֲוָה מַיְירֵי — וְדִילְמָא ''כְּשֵׁם'' קָאָמַר לְהוּ: כִּי הֵיכִי דְּמוֹדִיתוּ לִי בְּחוּטֵי שֵׂעָר, אוֹדוֹ לִי נָמֵי בְּחוּטֵי צֶמֶר.
Traduction
And if you say that had we not heard from the first tanna that he is speaking of strands of hair, Rabbi Yehuda would also not have spoken about them. Apparently, the first tanna prohibited strands of hair, and Rabbi Yehuda disagreed with him. Nevertheless, it could be explained otherwise. And, perhaps he prefaced what he was saying to the Rabbis with the phrase: Just as. Just as you agree with me that strands of hair do not interpose, agree with me that strings of wool also do not interpose. The fact that he mentioned strands of hair does not indicate a dispute; on the contrary, it is an attempt to establish a consensus with regard to the halakha.
Rachi non traduit
דילמא. האי דאדכר שער:
כשם קאמר להו. כשם שאתם מודים לי בחוטי שער אודו לי בחוטי צמר:
אִיתְּמַר, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּחוּטֵי שֵׂעָר.
Traduction
Indeed, it was stated that Rav Naḥman said that Shmuel said: The Rabbis agree with Rabbi Yehuda with regard to strands of hair.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חוּטֵי צֶמֶר חוֹצְצִין, חוּטֵי שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין.
Traduction
This opinion was also taught in a baraita: Strings of wool interpose. Strands of hair do not interpose. Rabbi Yehuda says: Both strings of wool and strands of hair do not interpose.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּחוּטֵי שֵׂעָר, בֵּין מִשֶּׁלָּה בֵּין מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ. מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה — אֲפִילּוּ חוּטֵי צֶמֶר נָמֵי! אֶלָּא לָאו רַבָּנַן הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ בְּחוּטֵי שֵׂעָר לָא פְּלִיגִי. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The language of the mishna is also precise, as we learned in a mishna in our chapter: A woman may go out with strands of hair whether they are from her own hair or whether they are from the hair of another. Whose opinion is expressed in this mishna? If you say that it is the opinion of Rabbi Yehuda, even strings of wool should also have been permitted. Rather, is it not the opinion of the Rabbis; and conclude from it that with regard to strands of hair, they do not disagree? The Gemara determines: Indeed, conclude from it.
לֹא בְּ''טוֹטֶפֶת''. מַאי ''טוֹטֶפֶת''? אָמַר רַב יוֹסֵף: חוּמַרְתָּא דִקְטִיפְתָּא.
Traduction
The mishna said that a woman may not go out with the ornament called a totefet. The Gemara asks: What is a totefet? Rav Yosef said: A packet of spices to ward off the evil eye.
Rachi non traduit
חומרתא דקטיפתא. קשר שעושין לרפואות קיטוף עין רע שלא תשלוט:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תִּהְוֵי כְּקָמֵיעַ מוּמְחֶה, וְתִשְׁתְּרֵי!
Traduction
Abaye said to him: And let the legal status of this packet be like that of an effective amulet, whose effectiveness is proven, and it should be permitted, as an effective amulet may be moved on Shabbat.
Rachi non traduit
ותיהוי כקמיע מומחה. דקתני מתני' ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה הא מומחה שפיר דמי:
אֶלָּא אָמַר רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: אֲפוּזְיָינֵי. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יוֹצְאָה אִשָּׁה בִּסְבָכָה הַמּוּזְהֶבֶת, וּבְטוֹטֶפֶת וּבְסַרְבִּיטִין הַקְּבוּעִין בָּהּ.
Traduction
Rather, Rav Yehuda said in the name of Abaye: A totefet is an appuzainu, an ornament worn on the forehead. This opinion was also taught in a baraita: A woman may go out with a gilded hairnet worn to hold the hair in place, and with the totefet, and with the sarvitin that are fastened to the hairnet, since a woman would not remove her head covering to show her friend those ornaments.
Rachi non traduit
אפוזייני. פרונטי''ל של זהב:
שבכה. קופיי''ה דאי שלפא ליה מיגליא ראשה:
Tossefoth non traduit
תניא נמי הכי כו'. מדתני וסרביטין הקבועים בה ודרך לקבוע אפזיינו בסבכה אבל חומרתא דקטיפתא אין קובעין:
אֵיזוֹ טוֹטֶפֶת וְאֵיזוֹ סַרְבִּיטִין? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: טוֹטֶפֶת — הַמּוּקֶּפֶת לָהּ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. סַרְבִּיטִין — הַמַּגִּיעִין לָהּ עַד לְחָיֶיהָ.
Traduction
And they said: Which is a totefet and which is sarvitin? Rabbi Abbahu said: Totefet is that which goes around her forehead from ear to ear. Sarvitin are those attached to the net that reach down to her cheeks.
Rachi non traduit
המקפת. את הפדחת מאזן לאזן:
המגיעים עד לחייה. על ראשה כורכתו ותולה לה על לחייה מכאן ומכאן:
אָמַר רַב הוּנָא: עֲנִיּוֹת עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין, עֲשִׁירוֹת עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב.
Traduction
Rav Huna said: Poor women make these ornaments from different types of colored materials. Wealthy women make them of silver and of gold.
וְלֹא בְּכָבוּל. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: כָּבוּל זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ: אִי כַּבְלָא דְעַבְדָּא תְּנַן — אֲבָל כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר שַׁפִּיר דָּמֵי, אוֹ דִילְמָא כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר תְּנַן — וְכָל שֶׁכֵּן כַּבְלָא דְעַבְדָּא.
Traduction
We learned in the mishna that a woman may not go out with a kavul. Rabbi Yannai said: This kavul, I do not know what it is. Is it the seal of a slave, who would have a seal on his clothing identifying him as a slave, about which we learned in our mishna that it is prohibited, but a cap of wool that a woman places on her hair, she may well go out wearing it? Or, perhaps we learned in our mishna that going out with a cap of wool is prohibited and all the more so that going out with the seal of a slave is prohibited.
Rachi non traduit
אי כבלא דעבדא תנן. חותם שעושין לעבד בכסותו לסימן הוכחה שהוא עבד ובההוא קתני מתני' דשפחה לא תצא בו:
אבל כיפה של צמר. ככובע שתחת השבכה דמקרי נמי כבול ומתקשטת בו:
שפיר דמי. דכיון דמיגליא שערה לא שלפא ומחויא:
או דילמא כיפה תנן. דלא תצא דחיישינן דילמא שלפא ומחויא מתחת השבכה ואינה מגלה וכל שכן כבלא דעבדא:
Tossefoth non traduit
אי כבלא דעבדא תנן. תימה אי כבלא דעבדא תנן אמאי קתני טפי גבי אשה וי''ל דבעי למיתני בסיפא דמתני' יוצאה בכבול ובפאה נכרית לחצר ופאה נכרית לא שייכא אלא באשה וא''ת אמאי לא תני נמי ברישא פאה נכרית בהדי כבול דאין יוצאין בה לרה''ר ויש לומר דמילתא דפשיטא היא דאסור לצאת בה. לרה''ר דודאי משלפה משום דמחכו עלה וא''ת אי כבלא דעבדא תנן אמאי שרי בחצר טפי משאר דברים אבל אי כיפה של צמר תנן ניחא דשרי בחצר שלא תתגנה על בעלה כדמפרש עולא לקמן (שבת דף ס':) וי''ל דכבלא דעבדא שרי כדי לעשות בו קורת רוח לרבו שאם היה כל היום בלא כבול אפילו בחצר בדבר מועט שיעשה העבד כנגד רבו סבור רבו שדעתו למרוד בו ואתי לידי קטטה ולקמן דפירש''י דבסיפא מודו כ''ע דכבול כיפה של צמר היא קשה לר''י דהא משמע הכא למ''ד כבלא דעבדא תנן שרי כיפה של צמר אף לרה''ר:

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר תְּנַן. וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי: יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּכָבוּל וּבְאִיסְטָמָא לֶחָצֵר, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף בְּכָבוּל לִרְשׁוּת הָרַבִּים. כְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כָּל שֶׁהוּא לְמַטָּה מִן הַשְּׂבָכָה — יוֹצְאִין בּוֹ, כָּל שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשְּׂבָכָה — אֵין יוֹצְאִין בּוֹ.
Traduction
Rabbi Abbahu said: It is reasonable to say in accordance with the one who said that we learned about a cap of wool in the mishna. And this opinion was also taught in a baraita: A woman may go out with a kavul and with an istema to the courtyard on Shabbat. Rabbi Shimon ben Elazar says: She may even go out with the kavul into the public domain. Rabbi Shimon ben Elazar stated a principle: Anything that is worn beneath the hairnet, a woman may go out into the public domain with it, since a woman will not uncover her hair even to show off an ornament while in the public domain. Anything that is worn over the hairnet, like an ornamental hat, a woman may not go out with it. From the context and proximity of the halakha dealing with kavul to the statement of Rabbi Shimon ben Elazar, apparently a kavul is a wool cap worn under the net.
Rachi non traduit
בכבול ובאסטמא. לקמיה מפרש מאי אסטמא ומדקתני כל שהוא למטה מן השבכה ש''מ כיפה תנן:
מַאי ''אִיסְטָמָא''? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: בִּיזְיוֹנֵי. מַאי ''בִּיזְיוֹנֵי''? אָמַר אַבָּיֵי אָמַר רַב: כָּלְיָא פָּרוֹחֵי.
Traduction
Since istema was mentioned in the baraita, the Gemara asks: What is an istema? Rabbi Abbahu said: Istema is a beizyunei. However, Rabbi Abbahu’s explanation employed a term from the Aramaic dialect spoken in Eretz Yisrael, which was not understood in Babylonia. Therefore, they asked there: What is a beizyunei? Abaye said that Rav said: It is a small hat or ribbon used to gather hairs that protrude [kalya paruḥei] from the headdress.
Rachi non traduit
כליא פרוחי. מצנפת קטנה לאחר קישוריה שקולעת ראשה וכסתה יש שערות קטנות שיוצאין חוץ לקישוריה והן נקראין פרוחי על שמפריחין ויוצאין לחוץ ואוגדתן לתחת קישוריה ע''י מצנפת קצרה:
כליא. מונעת אותן שערות מלצאת:
תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּאִיסְטָמָא: אֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בִּנְגָעִים, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
Traduction
The Sages taught in the Tosefta that three things were said with regard to an istema: There is no prohibition of a mixture of diverse kinds, wool and linen, in it. Since it is made of hard felt and not woven together, the prohibition of diverse kinds does not apply to material of that kind. And it does not become impure with the ritual impurity of leprosy. Only woven garments can become impure with leprosy. And women may not go out with it to the public domain on Shabbat.
Rachi non traduit
אין בה משום כלאים. שעשויה כמין לבד שקורין פולטר''א ואינה טוויה:
ואינה מטמאה בנגעים. מהאי טעמא גופיה דגבי נגעים כתיב נמי בגד ויליף מכלאים שוע וטווי:
Tossefoth non traduit
אין בה משום כלאים. פרש''י משום שאינה טווי וריב''א אומר דמשום הכי אין להתיר דהתנן הלבדים אסורין מפני שהן שועין אלא משום דאיסטמא דבר קשה הוא ובדבר קשה לא אסרו רבנן משום כלאים כדאמר בפרק קמא דביצה (דף ט:
ושם) א''ר הונא בריה דרב יהושע האי נמטא גמדא דנרש שריא אע''ג דשאר לבדים אסורין האי שריא לפי שהיא קשה וכן משמע ביומא פרק בא לו (דף סמ.) רב אשי אמר בגדי כהונה קשין הן ולכך שרי להציע תחתיהם כי הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע האי נמטא גמדא דנרש שריא וקשה לר''ת דאמרינן בפ''ק דערכין (דף ג:) הכל חייבים בציצית כהנים לוים וישראלים ופריך פשיטא ומשני כהנים איצטריך ליה סד''א הואיל ואישתרי כלאים לגבייהו כו' לא ליחייבי והשתא היכי אישתרי להו והא בגדי כהונה קשין הן וכה''ג לישראל נמי שרי ואומר ר''ת דדבר שהוא שוע טווי ונוז [ובדרך מלבוש והעלאה] דאסור מן התורה אין חילוק בין רך לקשה דבכל ענין אסור מן התורה אבל בכלאים דרבנן כגון לבדים שאינם אלא שוע שרי בקשין אפילו ללבוש כיון דאין בהו כלאים אלא מדרבנן ובגדי כהונה נמי כיון דשרי מדאורייתא להציע תחתיהן כדתניא לא יעלה עליך אבל אתה מותר להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן כו' שרי אפילו מדרבנן כיון דקשין הן דבקשין לא גזרו רבנן כלל ובדבר רך נמי היכא דלא שכיח כריכה מותר להציעו תחתיך כגון מרדעת החמור וכרים וכסתות ומילי אחריני דחשיב במס' כלאים ועל אותן קוטש פורפונטש השיב ר' יצחק שאם יש בתוכן בלאי בגדים של צמר ושל פשתן ונתחב בהן המחט שתי תפירות דאסורין בהעלאה אפילו חוט התפירה של קנבוס או של משי שלא התירו כרים וכסתות אלא בהצעה אבל בהעלאה לא אבל אם אין בתוכן רק גיזי צמר יכול להיות דמותר אף בהעלאה שאין חוט התפירה מחברן לבגד כלל אלא שמחבר ומקרב שני הבגדים של פשתן שהן כסוי הקוטש משני צדדין ומתוך כך מתהדק הצמר שבינתים ואין זה חיבור כחיבור אריג או תפירה או קשירת חבלים דבמה בהמה:
ואינה מטמאה בנגעים. קשה לר''י מאי איריא בנגעים אפי' במת ושרץ לא מטמא דבעינן טווי ואריג כדאמר לקמן (שבת דף סד.) ואומר ר''י דמטמא במת ושרצים מק''ו דפכין קטנים שטהורין בזב וטמאים במת ושרץ איסטמא שטמא בזב דשייך בה מדרס כמו בכפה דאמר (כלים תרק כ''ח משנה ה) כפה שנתנתו לס''ת טהור מן המדרס אינו דין שיטמא במת ושרץ ובערוך פי' איסטמא חתיכה של בגד מוזהב וקבועין בה אבנים טובות ומרגליות ולפ''ז ניחא דמטמא במת ושרצים כשאר תכשיט אבל בנגעים לא שאין הבגד עיקר כ''א הזהב ואבנים טובות ומהאי טעמא נמי אין בה משום כלאים:
מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ: אַף
Traduction
In the name of Rabbi Shimon they said: Also,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source